מה קרה עם הענקית Cloudflare?
מי היא Cloudflare ולמה כולנו תלויים בה?
Cloudflare היא אחת מחברות התשתית הגדולות והחשובות ביותר באינטרנט המודרני. היא פועלת מאחורי הקלעים ומנהלת שירותים חיוניים כגון האצת אתרים (CDN), הגנת סייבר מתקדמת (WAF, DDoS Protection), ניתוב תעבורה חכם, DNS מהיר במיוחד ועוד. למרות שהגולשים לא תמיד מודעים לכך – Cloudflare נמצאת כמעט בכל מקום.
החברה מגינה ומאיצה מיליוני אתרים ושירותים ברחבי העולם, ביניהם רשתות חברתיות, חנויות אונליין, מערכות תשלום, שירותי סטרימינג, פלטפורמות עבודה וכלים ששירותי ענן אחרים משתמשים בהם. במילים אחרות: חלק גדול מהתעבורה שעוברת באינטרנט עוברת דרך Cloudflare בדרך אלינו.
כאשר שירותי Cloudflare נופלים (אפילו חלקית) המשמעות היא שמיליוני משתמשים לא מצליחים להגיע לאתרים שהם צריכים, עסקים לא יכולים למכור, יישומים מפסיקים לעבוד, ושירותים חיוניים נעצרים. התלות הזו ממחישה עד כמה החברה מהווה עמוד שדרה של האינטרנט, ועד כמה השפעה רחבה יש לכל תקלה אצלה על העולם הדיגיטלי כולו.
אז מה בעצם קרה ב-18 בנובמבר 2025?
ב-18 בנובמבר 2025, חוותה Cloudflare תקלה חמורה שהביאה לשיבושים נרחבים באחד מרכיבי התשתית החשובים ביותר של האינטרנט. למשך כמה שעות, אתרים ושירותים מכל תחומי החיים (רשתות חברתיות, מוזיקה, AI, מסחר מקוון, עיצוב ועוד) הפכו איטיים, לא זמינים, או הציגו שגיאות 500 למשתמשים בכל העולם.
Cloudflare, שמטפלת כיום בכ-20% מתעבורת ה–Web העולמית, פרסמה כי התקלה נגרמה מבאג חבוי בקובץ הגדרות הקשור למנגנון Bot Management. קובץ שנוצר אוטומטית גדל מעבר לצפוי, קרס, וגרר תגובת שרשרת על פני שירותים רבים ברשת של Cloudflare.
מנקודת המבט של ארגונים (גדולים וקטנים) זו לא הייתה “רק” עוד נפילה: זו הייתה תזכורת כואבת עד כמה העסק שלהם תלוי בספק תשתית יחיד, ועד כמה חשוב לתכנן המשכיות עסקית (BCP) אמיתית.
למה התקלה הזו כל–כך חמורה?
1. היקף גלובלי – התקלה לא פגעה בשרת אחד או אזור אחד, אלא בשכבת תשתית שמשרתת מיליוני אתרים ושירותים ברחבי העולם.
2. שירות ליבה – Cloudflare נמצאת “באמצע”, בין המשתמשים לאתרים. כששכבת התווך הזו נופלת – המשתמשים אפילו לא מגיעים לשרתים של החברה.
3. משך התקלה – לפי דיווחים, התקלה נמשכה כארבע שעות בערך, בשעות פעילות עסקיות (צהריים באירופה ובוקר בארה״ב), חלון זמן שבו תעבורת שיא של מסחר, פרסום, תמיכה ושירות פשוט לא התרחשה.
4. ריבוי שירותים תלויים – מעבר לאתרים עצמם, גם שירותים שנשענים על Cloudflare (כמו Turnstile, Workers ועוד) נפגעו והעמיקו את האפקט הדומינו.
זה יכול לקרות לכולן – גם לענקי ענן
חשוב להדגיש:
נפילת שרתים ותשתיות יכולה לקרות לכל חברה – ללא קשר לגודל שלה או לגודל ה–datacenter.
גם ספקית ברמת Cloudflare, וגם ענקי ענן כמו AWS ו–Azure, חוו בשנים האחרונות תקלות רוחביות שנבעו מ:
• שינוי קונפיגורציה שגוי
• באג חבוי (“latent bug”) שמתעורר רק תחת עומס מסוים
• שילוב בין תחזוקה מתוכננת לבין תרחיש שלא נבדק עד הסוף בבדיקות עומס
במילים פשוטות: אף ארגון (גם לא הגדולים ביותר בעולם) לא חסין מ–Human Error + מורכבות תשתית. מה שמבדיל בין ארגונים הוא לא “אם תהיה תקלה”, אלא איך מתכוננים אליה, איך מנהלים אותה, וכמה מהר חוזרים לשגרה.
השירותים שנפגעו ומה המשמעות עבורם
במהלך התקלה דווח על שיבושים בחברות ענק רבות. מדובר בשירותים שאנו משתמשים בהם יום–יום, ושעבור חלק מהארגונים מהווים תשתית קריטית לתפעול העסק. שיבוש כזה לא רק משפיע על חוויית המשתמש – הוא גורם לנזקים תפעוליים וכלכליים משמעותיים בזמן אמת, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמות בעלות מיליוני משתמשים בו–זמנית.
1. X (לשעבר Twitter)
פגיעה:
משתמשים ברחבי העולם דיווחו שלא ניתן להתחבר, "שהפיד" לא נטען ושציוצים לא נשלחים.
גודל הנזק המשוער:
• אובדן הכנסות מפרסום בזמן אמת – קמפיינים שהיו באוויר פשוט לא נצפו.
• פגיעה בשיח בזמן אמת (חדשות חמות, בורסה, אירועים חיים), שהוא ליבת הערך של X.
• פגיעה באמון המפרסמים – כל דקת השבתה ברשת חברתית מבוססת פרסום = פגיעה במדיה המתוכננת ובמדידת קמפיינים.
2. ChatGPT (OpenAI)
פגיעה:
משתמשים פרטיים ועסקיים, כולל צוותי פיתוח, שיווק, תמיכה ושירות – פשוט לא הצליחו להתחבר או קיבלו שגיאות.
גודל הנזק המשוער:
• עצירה של תהליכי עבודה אוטומטיים שנשענים על ה–API של OpenAI.
• פגיעה בפריון של עובדים שמשתמשים ב–ChatGPT ככלי עבודה יומיומי.
• עבור ארגונים שהטמיעו AI בתהליכי שירות ללקוח – נוצר “חור” זמני ביכולת לתת מענה.
3. Spotify
פגיעה:
למיליוני משתמשים האפליקציה לא נטענה, שירים לא הושמעו והזרמת המוזיקה נפגעה.
גודל הנזק המשוער:
• אובדן הכנסה מפרסומות (בגרסה החינמית) לאורך שעות התקלה.
• פגיעה בחוויית משתמש – הפסקה פתאומית של מוזיקה באימון, בנסיעה, באירועים וכו’.
• עבור האמנים – פחות סטרימים = פחות הכנסה, גם אם מדובר בחלק קטן מהיום.
4. Amazon (שירותים צרכניים)
פגיעה:
דיווחים על קושי להגיע לשירותים מסוימים של אמזון בזמן התקלה, כחלק מרשימה ארוכה של אתרים שנשענים על Cloudflare.
גודל הנזק המשוער:
• אפילו דקות של בעיות בגלישה או בעמודי קופה באתר מסחר אלקטרוני בגודל כזה עלולות להיתרגם למיליוני דולרים של רכישות שלא בוצעו.
• משתמשים שניסו לרכוש ועברו למתחרה – חלק לא יחזור.
• השפעה על שירותים משלימים (Prime Video, שירותי תוכן ועוד) שמבוססים על אותה חוויית אמינות.
5. Canva
פגיעה:
משתמשים רבים לא הצליחו להתחבר לפלטפורמה העיצובית הפופולרית ולערוך חומרים בזמן אמת.
גודל הנזק המשוער:
• עצירת קמפיינים שיווקיים בזמן אמת – מעצבים, סוכנויות ועסקים קטנים שלא יכולים להוציא לפועל עיצובים ברגע האמת.
• פגיעה בעמידה ביעדים – למשל הפקת חומרים לקמפיינים של בלאק פריידי, מבצעים יומיים וכו’.
• פגיעה במוניטין: פלטפורמות SaaS חיות על אמון ב״תמיד זמין״ – כל תקלה משמעותית מחייבת עבודה כדי להחזיר את הביטחון.
• חשוב להדגיש: לכל אחת מהחברות האלו מערכי יתירות, תשתיות ענן מתקדמות וצוותי SRE מהטובים בעולם – ובכל זאת, תקלת תשתית אחת אצל ספק חיצוני הצליחה להשבית אותן זמנית.
החיים בעולם דיגיטלי תלוי–תשתיות
הנפילה של Cloudflare אינה רק אירוע טכני נקודתי, אלא תזכורת חזקה לכך שהאינטרנט כולו הוא מערכת מורכבת, עדינה ותלויה במספר מצומצם של שחקני תשתית מרכזיים. כשהאחד מהם נופל – האפקט מורגש מיד בכל שכבות הפעילות: משתמשים, עסקים, שירותים, רשתות חברתיות, מערכות תשלום ועוד.
המציאות הזו מחייבת כל עסק, קטן כגדול, להבין שהפגיעות אינה שאלה של “אם”, אלא של “מתי”, ולוודא שתהליכים, גיבויים ותשתיות בנויים כך שהעסק יוכל להמשיך לעבוד גם כשהעולם הדיגיטלי סביבו רועד.
האירוע של 18 בנובמבר הוא לא רק תקלה – הוא שיעור חשוב בהתנהלות נכונה בעידן שבו הכול מחובר. מי שיתכונן מראש, יידע להגיב מהר, וישים את הרציפות העסקית בראש סדר העדיפויות, יהיה זה שיוכל להמשיך לפעול, גם כשהאינטרנט כולו חווה רגע של חושך.
